פרטי הספר שיחות על מבחר פרקי ההשגחה (2 כרכים) ישעיהו ליבוביץ ותלמידים-חברים הוצאת עצמית, 2003 הגדל תמונה שיחות על מבחר פרקי ההשגחה מתוך "מורה נבוכים" לרמב"ם ישעיהו לייבוביץ - ותלמידים חברים המושג 'השגחה' (השורש 'שגח') איננו מופיע כלל בתורה, ובמקרא כולו הוא מופיע אך ורק שלוש פעמים, כגון בפסוקים - "משמים הביט ה' ראה את-כל-בני האדם ; ממכון-שבתו משגיח אל כל- יושבי הארץ" (תהילים, לג/יג, יד). מאוחר יותר במסורת הדורות מקובל להשתמש במושג 'השגחה' ויתרה מזו במשמעות כפולה, כגון בביטויים המושמעים בפי כל - 'השגחה כללית' ו'השגחה פרטית', שלכאורה אף נראים כמכחישים זה את זה ; שהרי בדברנו על 'השגחה פרטית' מה מקום נותר ל'השגחה הכללית' אם הפרטים כולם מושגחים, ובדברנו על 'השגחה כללית' נעשית ה'השגחה הפרטית' מיותרת באשר הפרטים נכללים בכלל. במסגרת הדיון בנושא ההשגחה עולה גם בעיית הסתירה הנראית לכאורה בין הבחירה החופשית של האדם לבין ידיעת-ה'. הרמב"ם משתמש במושג 'השגחה', ולבהרתו והבנתו הוא אף מקצה פרקים המפוזרים ב"מורה נבוכים" ומרוכזים בעיקר בחלק-ג של חיבור זה בפרקים ח-כד). במשנתו האמונית של הרמב"ם מזוהה השגחת-ה' עם הכרת-ה' המקבלות את ביטויין בפועל בעבודת-ה' באמצעות קבלת עול התורה והמצוות המעשיות, ואכן זוהי כל 'פרטיותה' של אותה השגחה, אלא שלהבנתה דרושים העמקה ועיון. שיחות על פרקי טעמי המצוות מתוך "מורה נבוכים" לרמב"ם ישעיהו לייבוביץ - ותלמידים חברים הכרת ה' כפי שהיא מוצגת על ידי הרמב"ם איננה בבחינת "אפיסטמה (הכרה) שהאדם יכול להשתעשע בהבל פיו בהתבטאויות או הצהרות כגון 'אני אדם מאמין באלוהים' וכדומה, אלא מדובר במושג האמוני-הדתי העמוק ביותר, הראוי לקבל ביטויו בפועל בעבודת ה' במשמעותה המעשית בחיי היומיום, בקבלת עול תורה ומצוות. הכרה או אמונה ערטילאיות שאין עימן מעשה הן חסרות כל משמעות אמונית, משום שהאדם איננו יצור רוחני אלא הוא יציר-חומר האפוף צרכים שונים ; הוא אוכל ושותה, ישן, חי חיי אישות וחייב בשמירת היגיינה ; יש בו מערכות עיכול והפרשה ואחרות, ומעל לכל - האדם הוא גם יצור בעל רצון ובעל כושר חשיבה שאינם קשורים כלל בחומר, ולכן מוטלות עליו מצוות בכל אורחות חייו המאפשרות לו כלשון הרמב"ם 'להתעסק בשם-יתברך'. ב"מורה נבוכים" הרמב"ם מכנה את מצוות התורה בכינויים 'תורות' או 'עבודות', ובחלק-ג של חיבורו זה הוא מקצה במרוכז עשרים-וחמישה פרקים, בהם הוא מפרט את טעמי תרי"ג המצוות (613) בשני מישורים שונים ומנוגדים : מבחינת התועלת שיש בקיום המצוות, אולם במובן האמוני העמוק ביותר יש למצוות גם משמעות מיסטית שאליה ראוי כל אדם לחתור בתהליך הכוונת תודעתו להשגת השלמות הנפשית העליונה.

חזרה לרשימת הספרים